×

התחבר

סיפורי ים
סקיפרים מספרים
אדם בים – חמש שיטות לחילוץ עם מפרשים

אדם בים – חמש שיטות לחילוץ עם מפרשים

מאת: סקיפר יער ארז

RYA Yacht Master, מדריך לכלל מקצועות השייט. מרכז קורס Yacht Master ב-Sea-Gal. בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה היסטורית ותואר שני במינהל עסקים. מוסמך בהדרכה ובהנחיית קבוצות.

כללי

אדם בים – הוא מצב קיצון בו נמדדת באופן אכזרי מיומנותם של הסקיפר והצוות. תמרון נכון יעיל ומהיר הוא ההבדל בין חיים למוות.

הלחץ המנטאלי על הסקיפר והצוות במצב של אדם בים עלול לגרום מהאטת ושיבוש הליך קבלת החלטות ועד קיפאון מוחלט של היכולת לפעול.

מתחקור אירועי אדם בים בעולם כולו עולה שהפרמטרים החשובים ביותר להצלחת החילוץ היו:

  • שליטת הסקיפר במגוון שיטות החילוץ כדי לבחור אינטואיטיבית בשיטה הנכונה.
  • תרגול חוזר ונשנה של מצבי החילוץ, ע”י הסקיפר והצוות יחד.

במאמר זה נציג 5 שיטות לחילוץ בעזרת מפרשים.

פעולה נכונה לחילוץ עם מפרשים תהיה במקרים רבים מהירה יותר ממעבר לשימוש במנוע לשם החילוץ.

הפעלת מנוע

ככל שיש למפרשית מנוע תקין מומלץ להשתמש בו על פי הצורך ככלי עזר למפרשים ולא במקומם.

ההחלטה על הפעלת מנוע נתונה לסקיפר. אם החליט להפעיל מנוע קריטי לוודא שתיבת ההילוכים במצב סרק (ניוטרל) בגישה הסופית אל הניצול.  כמו כן הכרחי לוודא שאין חבלים במים לפני שילוב להילוך.

 

גישה אל הניצול מעל או מתחת לרוח – מה עדיף?

בין מחזיקי שתי גישות אלה נטוש ויכוח ארוך שנים. אין תשובה נכונה. החלטת הסקיפר באיזו גישה לנקוט מושפעת מגורמים רבים ומצטברים, כגון: מצב הים והרוח, מצב הניצול, מיומנות הסקיפר והצוות, סוג כלי השייט ועוד.

נציג כאן את היתרונות והחסרונות העיקריים של כל שיטה.

 

גישה אל הניצול מעל הרוח

יתרונות: –

הסירה תיסחף אל האדם  – פחות סיכוי להיסחף הרחק מהניצול.

הסירה חוסמת את הרוח והגלים מלהכות בניצול.

קל יותר להוריד אל הניצול אמצעי ציפה.

ייתכן ששיטה זו טובה יותר אם הקורבן תשוש או מחוסר הכרה ואינו יכול לעזור בחילוצו.

חסרונות: –

הסירה עלולה “להיזרק” על הניצול ולהכות בו.

הסירה עלולה לדחוף את האדם אל מתחתיה.

השיטה מחייבת יכולת מהירה ויעילה של הצוות המחלץ בעת העלאת הניצול כדי למנוע פציעה.

 

גישה אל הניצול מתחת לרוח

יתרונות: – 

ניתן לתמרן קרוב יותר אל הניצול.

הניצול מוגן מפני פגיעה חמורה מהסירה.

חסרונות: –

השיטה מחייבת להתקרב קרבה יתרה לניצול.

הסירה עלולה להיסחף הרחק מהניצול לפני השלמת החילוץ.

מחייב לזרוק ציוד ציפה והצלה אל מול הרוח.

ייתכן שיידרש תמרון חילוץ  נוסף  אם הניצול לא קרוב מספיק לסירה.

שיטה מס’ 1 – שיטת הסיפרה שמונה

  1. צעקות “האדם בים” והפעלת מודול MOB, אם קיים, בכל מכשיר עם GPS.
  2. זריקת אמצעי ציפה ומינוי תצפיתן.
  3. מעבר מיידי לרוח צד (עליה או ירידה).
  4. הפלגה שישה עד שמונה אורכי סירה בטווח קרן.
  5. סיבוב וירידה מיידית לרוח גבית, אבל רק לזמן קצר עד הגעה מקביל לניצול..
  6. עליה לרוח קדמית ושחרור מפרשים.
  7. “מיקום” הניצול בין הואנטות על דופן החילוץ. מהירות 1-2 קשר.
  8. בקרבת הניצול – עליה מול הרוח נפנוף מפרשים לעצירה.

יתרונות:

זו גישה קלאסית לכלי שיט קטנים יותר. מכיוון שהיא אינה מצריכה מהפך אין סכנה למהפך בלתי מבוקר.

חסרונות:

הדרישה להתרחק מהקורבן שישה עד שמונה אורכי סירה לפני החזרה. בהתחשב שהדבר היחיד שהצופה עשוי לראות הוא ראשו של הקורבן במים, אלא אם כן הקורבן מנופף, קל לאבד את קשר העין  במרחקים כאלה, במיוחד בתנאים קשים יותר וגלים גבוהים.

שיטה מס’ 2 – שיטת העצירה המהירה

  1. צעקות “האדם בים”,
  2. זריקת אמצעי ציפה ומינוי תצפיתן.
  3. כיוון את הסירה ישירות אל הרוח ועצירה (או קרוב לעצירה).
  4. ביצוע סיבוב והפלגה במורד הרוח במעגל סביב הניצול.
  5. במצב מקביל לניצול – שחרור החלוץ.
  6. עליה לרוח קדמית לעבר הניצול. התקדמות עם ראשי בלבד.
  7. “מיקום” הניצול בין הואנטות על דופן החילוץ.
  8. בקרבת הניצול – עליה מול הרוח ונפנוף מפרשים לעצירה.

וריאציות של שיטה זו כוללות גלילת החלוץ בעת ההפלגה במורד הרוח.

יתרונות:

  1. שיטת זו מהירה יותר משיטת הסיפרה 8.

חסרונות:

  1. פניה ישר אל הרוח ולהגיע לעצירה לא הגיונית, אלא אם כן הסקיפר מתכנן להישאר שם והאדם במים יכול לשחות מהר מספיק בחזרה לסירה. אחרת, לעשות זאת הוא רק בזבוז זמן והאטה של ​​הקצב.
  2. הסברים על שיטת העצירה המהירה מניחים כמעט תמיד שהספינה מפליגה לכיוון הרוח כאשר מישהו נופל למים. מה אם הכלי שייט במורד הרוח?
  3. למעל בשיטה זו רדיוס קצר מאוד. לכן הגישה הסופית לעצירה קרובה מאוד ועשויה שלא לאפשר לכלי השיט להאט מספיק כדי לחלץ מישהו מהמים.

שיטה מס’ 3 – שיטת  Heave-To

  1. צעקות “האדם בים”,
  2. זריקת אמצעי ציפה ומינוי תצפיתן.
  3. כניסה למצב Heave-To.
  4. שחרור מפרש ראשי עד הסוף.
  5. פניה חזקה אל הרוח ושמירת מצב מול הרוח.
  6. היסחפות לאחור ע”י Back-Wind לכיוון הניצול.
  7. הרמת הניצול מהדופן שמעל הרוח. על הניצול לשחות אל הסירה אם הסירה לא נסחפת ישירות לעברו.

יתרונות:

  1. שיטת ה-heave-to היא טכניקת החילוץ המהירה ביותר לצוות שעל הסיפון (כשהכול הולך כשורה).

חסרונות:

  1. התוצאות בלתי צפויות. ברוחות כבדות יותר, הסירה ב- Heave-To תיסחף הצידה מהר יותר ממה שהקורבן יכול לשחות, במיוחד עם כל בגדיו או כשהוא חגור חגורת הצלה.
  2. למרות ששיטה זו פועלת במהירות ברוח קלה, להגאי בקרת היגוי אפסית והכלי עדיין נע.

 

שיטה מס’ 4 – שיטת  המהפך (נפילה בקדמית / צד)

  1. צעקות “האדם בים”,
  2. זריקת אמצעי ציפה ומינוי תצפיתן.
  3. ירידה מהרוח וביצוע מהפך (במידת הצורך כינוס מהיר של ראשי למרכז).
  4. אין להתפתות לעלות ישירות אל הניצול. יש להפליג אל נקודה דמיונית ישירות במורד הרוח ממנו ובמרחק שבין אורך סירה אחד לשני אורכי סירה מהניצול. (מרחקי העצירה ישתנו בין כלי שיט שונים ובתנאים שונים).
  5. מנקודה זו עליה ישירות אל הרוח, “מיקום” הניצול בין הואנטות על דופן החילוץ, עצירה עם מפרשים מנופנפים.

 

יתרונות:

בניסויים במים הראו ששיטת המהפך מהירה פי שניים מגישת העצירה המהירה ופי שישה עד שמונה מהירה משיטת המספר שמונה. כמו כן הסירה לא תיסחף הצידה כפי שהיא נסחפת בשיטת Heave-To.

 

חסרונות:

תמרון זה  דורש יותר מיומנויות מאשר שיטות אחרות.

ללא תרגול משמעותי של הסקיפר והצוות, הסירה בדרך-כלל עוצרת רחוק מדי במורד הרוח מהניצול.

שיטה מס’ 5 – שיטת  המהפך (נפילה בגבית)

  1. צעקות “האדם בים”,
  2. זריקת אמצעי ציפה ומינוי תצפיתן.
  3. משיכה מהירה של המפרש הראשי למרכז. יש למשוך בידיים במהירות האפשרית. אין להשתמש בידית כננת (וינץ’). פעולה זו תימשך זמן רב מדי.
  4. ביצוע מהפך.
  5. הפלגה אל נקודה דמיונית ישירות במורד הרוח מהניצול ובמרחק שבין אורך סירה אחד לשני אורכי סירה ממנו. (מרחקי העצירה ישתנו בין כלי שיט שונים ובתנאים שונים).
  6. מנקודה זו עליה ישירות אל הרוח, “מיקום” הניצול בין הואנטות על דופן החילוץ, עצירה עם מפרשים מנופנפים.

יתרונות:

בניסויים במים הראו ששיטת המהפך מהירה פי שניים מגישת העצירה המהירה ופי שישה עד שמונה מהירה משיטת המספר שמונה. כמו כן הסירה לא תיסחף הצידה כפי שהיא נסחפת בשיטת Heave-To.

חסרונות:

תמרון זה  דורש יותר מיומנויות מאשר שיטות אחרות.

ללא תרגול משמעותי של הסקיפר והצוות, הסירה בדרך-כלל עוצרת רחוק מדי במורד הרוח מהניצול.

תמרון המהפך מגבית יכול להיות מסוכן אם אנשי הצוות לא מצליחים יכולים להביא את המנור למרכז (מכל סיבה שהיא) .

לסיכום

MOB – אדם בים – הוא מצב קיצון בו נמדדת באופן אכזרי מיומנותם של הסקיפר והצוות.

תמרון נכון, יעיל ומהיר, הוא ההבדל בין חיים למוות.

הלחץ המנטאלי על הסקיפר והצוות במצב של אדם בים עלול לגרום מהאטה וקבלת החלטה לפעולה שגוייה ועד קיפאון מוחלט של היכולת לפעול.

הפרמטרים החשובים ביותר להצלחת החילוץ הם:

  • שליטת הסקיפר במגוון שיטות החילוץ כדי לבחור אינטואיטיבית בשיטה הנכונה.
  • תרגול חוזר ונשנה של מצבי החילוץ, ע”י הסקיפר והצוות יחד.

פעולה מונעת היא הדרך הנבונה הנכונה ביותר למניעת אסונות.

הקפידו על כללי בטיחות בסיסיים שימנעו נפילה לים.

תנו תשומת לב מוגברת לבטיחות הפלגה בלילה ובמזג אוויר קשה.

 

קרדיט:  Mike Kohl (Newport Beach Sailing School in California), Sailing Magazine

באדיבות ביה”ס שיא-גל – קורס סקיפרים

 

מאמרים שעשויים לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *