01.10.23 – מגיע הבוקר ואיתו ההתלבטות האם לצאת ללימסול או להמתין עוד יום. חבר שיצא יומיים לפני מדווח שהם הגיעו ללימסול מוקדם מהצפוי ״הייתה הפלגה מאד טובה, גביות 20-25 קשרים״, התחזית דומה. 11:00 אני מצהירה לצוות – יאללה יוצאים. משחררים חבלים נפרדים מיוון בכלל ומקסטלוריזו בפרט והנה מתחיל המסע הביתה, יעד ראשון קפריסין – לימסול.

ביציאה מקסטלוריזו אנחנו מבחינים בענן אימתי שהתיישב על קאש בטורקיה. תוך כדי הפלגה אנחנו מבחינים שהענן נכנס לתוך היבשת ומודים לו שהוא לא בא אלינו. לאט לאט הרוח עולה, מצדינו ומולנו מתפתחת במהירות סערת ברקים. כשעתיים לתוך הרוח ואני מבחינה שאנחנו כבר בשולי הסערה, האופק מולנו מתהדר בגשם שקצותיו מתחילים להכות בנו. הברקים כבר יותר קרובים אלינו. אין זכר לתחזית שסיפרה לנו על גביות של כ25 קשרים. מתחילה לחשב את קיצי לפנים ומתייעצת עם הצוות. הצוות: סקיפרית צעירה שעדיין לא חצתה ים – ריקי, סקיפר קצת מנוסה יותר – אורן. עם שניהם זו הפלגה ראשונה שלי בחציית ים בכלל ובסערה בפרט.  להמשיך לתוך הסערה? לחתוך לכיוון פינקה? לחזור לקסטלוריזו? ההחלטה המתקבלת היא להמשיך עוד שעה ואז להחליט. החלטה שאני לא שלמה איתה אבל מפרגנת לדעת הצוות. ואז אני מביטה ימינה ורואה מחזה מרהיב. ״תראו תראו איזה נד מים יפה!״ עוד אנחנו מתפלאים מנד המים והוא הופך בשניות למיני הוריקן וטס לעברינו. אני מבחינה שאני בקורס התנגשות עם ההוריקן הקטן והמפחיד הזה. הרוח עולה מולנו במלוא הדרה, 22, 25, 28, 30 קשר! אני מביטה בהוריקן החמוד הזה ומבינה שאם הוא מגיע אלינו הוא מפרק את אנאיס לחתיכות. בעיקר נפעמת מהקצף הרב שהוא יוצר על המים.

ריקי קוראת את מחשבתי ומביעה אותה בקול ״למה שלא נחזור?״ אני כבר מבינה שזה בדיוק מה שאני עומדת לעשות, מולי רוח חזקה, גלים של 2.5 מטר, מצידי מיני הוריקן שועט לעברי. אני מסיטה את אנאיס לכיוון פינקה, הרוח והגשם מכים בנו בכל עוזם. ״הים מעמיד מולך חומה״ אומר לי המוח, וכשהים אומר לא! זה לא. מסובבת את הסירה חזרה לקסטלוריזו וכל מעייני נתונים למיני הוריקן. זה מפעים ומפחיד באותה עוצמה! (בסוף הפוסט לינק לוידאו).

אנאיס שועטת חזרה לקסטלוריזו, הרוח והגלים דוחפים אותה קדימה, אני על ההגה, רעד עובר בי מהמחשבה מה אם ההוריקן הזה מגיע אלינו, הים לוחש לי ״אני איתך, אל תפחדי, אני נושא אותך על גליי למקום מבטחים״. הגשם בא איתנו. מאחורינו מתרוממים גלים גבוהים הנושקים לשלושה מטרים, אני שמה מבטחיי בים גולשת על הגלים. מביטה שמאלה ומגלה שנד המים שהפך למיני הוריקן התפוגג. הרוח החזקה דוחפת אותנו קדימה, הגלים עוזרים לה.

אני מתקשרת לדני שעדיין נמצא בקסטלוריזו והוא מנחה אותי לזרוק עוגן באמצע המפרץ ולא להתקרב לבטון העגינה. הרוח החזקה זורקת את כולם לתוך הבטון. פתאום מגיע גל לא צפוי, גבוה מאד מדופן הסירה ומטה את הסירה בכוח רב הצידה, משכיב את אנאיס על דופן ימין. שריקי נופלת בחוזקה לרצפת הקוקפיט. אני מטה את ההגה בכל הכוח שמאלה לייצב את הסירה ומגיע עוד גל אחד כזה. מהטלטלה החזקה נכנסים מים מפתח יציאת המים של הקוקפיט ואני אומרת ״נכנסים לי מים״ ריקי מביטה בי באימה, ואז אני מתחילה לצחוק, זה רק הגיוני שיכנסו משם מים (((:
אורן בודק שריקי לא נפגעה חלילה מהנפילה החזקה. אני מביטה בים, מנסה להבין מה זה היה, והוא כמו חומד לצון ״בקטנה, שתהיה עוד חצי פסקה בפוסט.״ כולנו מסדירים נשימה, אני כבר מנווטת את אנאיס בין הסלעים לקסטלוריזו. אורן ואני מציינים כי אנאיס מביאה את הגשם. לרודוס נכנסו בגשם שוטף והנה שוב הגשם השוטף מלווה אותנו לקסטלוריזו. הכניסה היא בין סלעי איים. קשה לנווט את אנאיס בתנאים האלה, כל טעות עלולה לנפץ את אנאיס על הסלעים. במרחק מאות מטרים מלפני, מאחורי ומצדדי מכים ברקים על המים, זה מרהיב ומפחיד בו זמנית. שמה מבטחי בים ששומר עלי, אנאיס גולשת בגשם זלעפות לקסטלוריזו, עוגנת באמצע המפרץ עד לשוך הסערה.

הסערה שככה. אנאיס קשורה בבטחה. רק אז הרשתי לעצמי לנסות להבין את החוויה שעברתי. ההפלגה לתוך סערה, נד המים שהפך לאימתני והחל לרדוף אחרי, החומה שהים העמיד מולי, רואה בעיני רוחי את גנדלף – You shall not pass, ההבנה שאני אחראית אל חיי הצוות, קבלת ההחלטה לסגת לאחור, הנפילה החזקה והמפתיעה של שריקי, הניווט ברוח חזקה וגלים גבוהים בין שברי איים בכניסה לקסטלוריזו, ומעל לכל האימה שחנקתי בתוכי כדי לתת לי להיות אשת הים שאני. התקשרתי ליליצקי לעשות סדר במהומה שקמה בתוכי, שומעת סביבו את מהומת חבריו למשט אשקלון, פורקת בצרורות ללא נצרה, מודה על הקשבה (והנה שוב, תודה), מנתקת את הטלפון, ומרגישה את החוויה מתפשטת לאט לאט ממוחי אל נימי גופי, מאפשרת לי לנשום.

למחרת ב 04:00 לפנות בוקר שיחררנו חבלים ויצאנו שוב ללימסול, שמתי מבטחי בים שהפעם הרוח תקרא את התחזית והדרך תהיה נעימה. 

תודה שקראת (:

מומלץ לצפות בוידאו (:

הפוסט כשמיני הוריקן רדף אחרי בים הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הסתובבתי. הענן התקרב מהר מהצפוי, הגשם המטיר, הרוח עלתה ואני חותרת למרינה! הענן המשיך במלוא האון, הרוח המערבית שהביא איתו עלתה עוד ועוד ועוד והעלתה איתה גלים חזקים ממערב. מד הרוח במגדלור המרינה מספר שהרוח הגיעה ל 34 קשר. ראיתי את דורון חותר חזק קדימה וצעקתי לו: “דורון, חכה לי, קשה לי לחתור מול הרוח הזו”, שכן על מנת להגיע למרינה היינו צריכים לחתור מערבה / דרום מערבה כדי לא להיכנס לגלים החזקים הקרובים לחוף. דורון מיד מאט וחובר אלי. “לחתור, לחתור, בכל הכוח!” הוא מדרבן אותי. “אני חותרת!!!” מאחורָי מלון השרון, מלפנָי רוח שעולה עוד ועוד, גשם שמתחזק (איזה כיף), וגלים שעולים עוד ועוד. דורון ממשיך להמריץ אותי ומשרה בי עוד ביטחון. אין בי פחד, רק נחישות לחתור, לחתור הכי חזק שיכולה. חרטום הקיאק פונה דרומה וכל מאמצי לסובב אותו מערבה עולים בתוהו. הרוח חזקה ממני. “ימינה! ימינה!” צועק לי דורון. חותרת בכל הכוח רק בשמאל, הרוח צוחקת עלי ומפילה את חרטום הקיאק חזרה דרומה. דורון מבין שאני לא מצליחה לסובב את הקיאק, ונקשר אלי. יחד זה כבר יותר קל. מביטה אחורה לראות את ההתקדמות שלנו ומלון השרון עדיין מאחורָי. אנחנו חותרים בכל הכוח מערבה.
ואז זה קורה! גל אימתני עולה מולי ונשבר עלי במלוא עוצמתו. הקיאק שלי מתהפך. אני לכודה בתוכו, שכן החצאית חוסמת את דרכי לצאת ממנו, כולי בתוך המים. מרגע זה פתאום הכל שקט. לא שומעת את הרוח, לא את הגלים. רק הים ואני. כל האטרף שהיה לפני שניה נשאר מחוץ למים. המוח שלי עובר למוד סלואו מושן. הכל קורה לאט, ברוגע אינסופי.  שולחת את ידי להגיע ללולאה בקצה החצאית כדי לנתק אותה מהקיאק ולא מצליחה להגיע אליה, הקיאק שלי קשור לקיאק של דורון, והוא מטלטל, נמשך קדימה. אולי אלו היו כמה שניות, אולי הרבה יותר, התחלתי להרגיש שהאוויר נגמר לי. ‘המים לא מאד קרים’ אני חושבת בעודי ממשיכה לחשב את קיצי לפנים. משהו בי הדהד “זהו”. הגיע היום בו הים לוקח אותי. אני עדיין במוד שהכל קורה בסלואו מושן, ברגוע, בשקט של מתחת לפני הים. ואז עוברת בי ברוגע מוחלט המחשבה ‘אוקי (:’ בלי מורא, בהשלמה מתוך ערפול חושים, שהרי אם כבר למות אז שיהיה בים (:
קול מתעקש מהים לוחש לי “החצאית, החצאית” על אדי אוויר, בתוך המים, ברוגע מוחלט, מנסה שוב להגיע לרצועת המשיכה בקדמת פתח החצאית ללא הצלחה, ואז אני מחליקה את היד הצידה ופותחת את החצאית מהדופן.
גופי נפלט לים באחת. ואז הכל קורה פתאום מאד מהר. רעש הרוח, הגשם והגלים חודר לתודעתי. התרגולת היא להחזיק מיד בקיאק, רק שהקיאק שלי קשור לקיאק של דורון והוא מתרחק ממני עם גל שמגיע ומסיט אותו. אין בי פחד אפילו לא לשניה. עוברת למוד ביצוע. המוח מעבד מידע במהירות ומגיב למצב הקיים. גל נוסף זורק אותי על הקיאק של דורון. אני אוחזת בו. דורון עוזר לי להיכנס חזרה לקיאק, ומשחרר את הקיאק שלי מהחבל הקשור אליו. הרוח עולה עוד, ואיתם הגלים. “לחתור! הכי חזק שאת יכולה!” חותרת חותרת הכי חזק שיכולה. חותרת חותרת חותרת מתקדמת שלושה מטרים והרוח הודפת אותי אחורה. כוחי לא עומד לי מול הרוח האיתנה הזו. כבר ניכרת בי ההבנה שלמרינה לא אגיע בחתירה הרוח חזקה ממני. יודעת שחייב להיות פתרון אחר. מוחי תר אחר פתרון ישים. לחכות עד שתרגע הרוח? מי יודע מתי זה יקרה, ועוד מעט כבר מחשיך, לחתור לחוף? הגלים הגבוהים ירסקו אותי. חותרת דרום מערבה ולמרות שכוחי אוזל ממשיכה במלוא המרץ. מלוא המרץ משאיר אותי עדיין מול מלון השרון. מביטה בים ומבקשת ממנו: “החזרת אותי? שמרת עלי? תעזור לי. אני לא מצליחה.”
ואז אני רואה את זה! בין גל אחד למשנהו המיתמר מולי, במרחק של כ 200 מטר זודיאק של צופי ים, “עומדת” במקום. “לסירה!!!” אני צועקת לדורון. לא שומעת בברור את תשובתו וממשיכה “לסירה!!! אנחנו נגיע!!!” דורון נקשר אלי שוב ועוזר לי לחתור מערבה. חותרים יחד במלוא המרץ לסירה.
170 מטר, 130 מטר, 100 מטר, 50 מטר. אנחנו צועקים לבחורים שעל הסירה, דורון מדי פעם מרים משוט, והם לא מבחינים בנו. “עוד עוד לסירה!” אני מתעקשת, מבקשת מהים שהיא תחכה לנו. אחרי דקות ארוכות אנחנו מגיעים 10 מטר ממנה ואז טל מבחין בנו. “אתם צריכים עזרה?” הוא צועק. “כןןןןןןן”. טל עוזר לי להיכנס לזודיאק, דורון משחרר את הקיאק שלי, אני מעבירה את הקיאק לזודיאק נוספת שמגיעה שתיקח אותו למרינה, בכל זאת 31 האגדי, והרי ידוע הוא שבחזרה סופרים קיאקים, לא אנשים (:
הגוף שלי ספוג באינסוף אדרנלין מהחוויה שזה עתה עברתי, ואז אני מבינה למה הזודיאק עומדת במקום. סנונית של צופי ים הפוכה ועליה עומדים ארבעה חבר’ה. מבוהלים, קפואים. באחת אני נזרקת לעולם אחר. עכשיו אני חלק מצוות הזודיאק, הילדה שבי עולצת. הילדה שבגיל 11 הגיעה לצופי ים, ובגלל רופא (מסיפור אחר) שלא ראה ילדה מול עיניו אלא את הקריירה שלו, אולצתי לעזוב. על הזודיאק טל – בחור סביב 20 שמנהל את האירוע, ובחור בכיתה יב’ שעוזר לו. מיד אני הופכת לחלק מהצוות. משתפת אותם שאני סקיפרית ועוזרת להם במה שיכולה. ארבעה נערים.ות בכיתה י’ עומדים על הסנונית ההפוכה. הגשם ניטח במלוא העוז, הרוח משתוללת, הגלים גבוהים, וטל מנחה אותם במקצועיות, וברוגע מוחלט לקפוץ למים ולהפוך את הסירה. הנער החמוד בזודיאק תזזיתי ששואל את טל כל הזמן לקפוץ למים? לעזור להם? וטל ב 100% רוגע עונה “לא.” מנחה אותו לעזור מתוך הזודיאק. הרוגע המושלם של טל, מול כל האנדרלמוסיה סביבנו מרתק אותי. החבר’ה קופצים למים ולאחר מאמץ רב מצליחים להפוך את הסירה. הירכתיים של הזודיאק הקשורה לסנונית ההפוכה, מוטות חזק לתוך המים מה שגורם לכניסת מים לתוך הסירה עם כל גל שמגיע. אני לוקחת את הדלי ומתחילה לרוקן את המים. אחרי כמה דקות הדלי נשמט מידי לים

לאחר שהפכו את הסירה טל ברוגע ומקצועיות מנחה את החבר’ה על הסירה להרים את התורן. זה לא קל. הגלים, הגשם והרוח במלוא העוצמה. הםן נחושים.ות. אחרי מאמץ לא מבוטל, התורן הורם, כולםן על הסירה, ויאללה מתחילים לנוע למרינה. כולנו ספוגי מים, הגשם והרוח נרגעו וטל מציין “הנה יוצאת השמש (:” הקור מתחיל לתת בי אותותיו, מרגישה שגופי מתחיל לקפוא, קופצת בסירה כדי להניע את השרירים.
בממשה הקיאקים מחכה לי דורון. “דורון, אני בחיים (((:” מגיעה אליו ספוגת מים, הוא שואל אותי דברים, אבל אני רק רוצה למקלחת החמה, עדיין בשוק מכל החוויה הזו, בעיקר מהעובדה שלא פחדתי ולו לשניה אחת.
במוחי מונח לו רגע אחד שלם בו אני מבינה שהים לוקח אותי, ואני חושבת ברוגע: ‘אוקי (:’

למדתי שהעובדה שאני לא פוחדת מהים היא יתרון שכן חוסר הפחד מקנה לי את היכולת להתנהל ברוגע במצבים לא נעימים. אני אשת ים בכל רמ”ח אבריי, ואם כבר למות, אז רק בים. חוכמת הבדיעבד מספרת לי כי היה נכון יותר לצאת לחתור צפון מערב מתחילת החתירה, שכן גם אם הענן נראה רחוק העין מתעתעת, ובפועל הוא הגיע מוקדם מהצפוי. בהנחה שהיינו מגיעים מערבה חצי מייל מהמקום בו היינו, מקום בו הגלים לא נשברים, היה אפשר פשוט לרדת דרום מערב לכיוון המרינה מיד כשנכנסה הרוח החזקה. עכשיו אני גם יודעת שכוחי לא עומד לי מול רוח של 30-35 קשרים בחתירה.  אני חותרת כ -9 שנים. אני מגיעה כל בוקר כמעט לחתירה, ויוצאת לים רק אם אני מרגישה שאני ברמה אחת מתחת ליכולת שלי. לא פעם נתקלנו ברוחות חזקות שהפתיעו ובכל הפעמים, גם בגלים גבוהים הצלחתי להגיע למרינה בבטחה. והנה 9 שנים אחרי, אני מתהפכת, עד כה התהפכתי פעם אחד בים צ’ופי בגל של כ 80 ס”מ ברגע בו ממש ריחפתי, לפני כ 7 שנים, מאז חתרתי הרבה מיילים, גם בגלים גבוהים והנה הוספתי עוד התהפכות למניין (:
לא לפחד, להיות בקשר עם הסביבה, לזהות הזדמנויות שהים מביא, והעיקר להנות מהים (:

תודה שקראת (:

סרטון שערכתי מצילומים בגו-פרו על אדי מצלמה.

הפוסט היום שבו הים לקח אותי. והחזיר (: הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

13/05/2022 יום שישי, הגעה למרינה לימסול ותחילת הכנות של הסירה למסע
משפט, שניים על לימסול
15/05/2022 שחרור חבלים ויציאה לכיוון Kastello, מסע של 210NM וצפי למסע של ..

Limassol (Israel ), preparations. Thursday/ Friday 12-13.05
14.05 – Saturday – Departure Limassol to Kastello (210NM) 15.05 – Arrival Kastello
16.05 – Kastello
17.05 – Kastello
18. 05 – Wednesday, Departure Kastello to Astypalea (160 NM)
19.05 – Thursday – Arrival Astypalea
20.05 – Departure Astypalea to Amorgos (50NM)
21.05 – Amorgos – Naxos
22.05 – Naxos – Sifnos (via Paros)
23.05 – Siphons (Rent Car).
24.05 – Sifnos
25.05 – Sifnos – Manovessia (80NM)
26.05 – Manovessia
27.05- Manovessia Porto Kayo 55NM
28.05 – Porto Kayo to Methoni
29.05 – Methoni to Pilos (Arrival Amos+ Gal. Avi and wegman departure). 30.05 – Pilos (Reserve day)
31.05 – Tuesday – Reserve
01.06- Pilos to Riposto 320 NM (2 nights) or via Zakinthos.
02.6 – Sea
03.06 – Riposto arrival Yuval arrival. Or Syracuse
04.06 – Riposto (Etna Rent Car) Shavuot Eve.
05.06 – Syracuse (car) Shavuot

06.06 – Palermo (car)
07.06 – Riposto or departure to Masina Marina
08.06 – Riposto/ Messina to Tropea
09.06 – Tropea (taxi to Lamezia)
10.06 – Tropea (reserve)
11.06 – Tropea to Cetraro
12.06 – Cetraro
13.,06 – Cetraro to Scario
14.096 – Scario – Agropoli
15.06 – Agropoli – Visit Possum
16.06 – Agropoli – Amalfi 24NM
17.06 – Amalfi
18.06 – Amalfi – Capri – Iscia
19.06 – Iscia – Ponza
20.06 – Ponza
21.06 – Ponza – Porto di roma (60 NM) WED
22.06 – Porto di Roma (By train to Rome)
23.06 – Porto di Roma (rent car to Castelo Gondolfo 40 KM one way) 24.06 – Roma – Isola Januttrik (60NM)
25.096 – Isola Januttri- `isola Giglio – Elba
26.06 – Elba
27.096 – Elba – Bastia
28.096 – Bastia
29.06 – Bastia
30.096 – Bastia
01.07 – Bastia to Beaulieu (120NM)

02.07 -Arrival Beaulieu (Saturday).
03.07 – Beauliue – Antibes (breakfast Villefranche Sur Mer) Monday 04.07 – Antibes – Napoule
Approx. 2 Months

הפוסט הפלגה מלימסול, קפריסין לנאפולי, דרום איטליה הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הספינה יוצרה והושקה בהולנד בשנת 1983 ע”י בעל מספנה שבנה אותה לעצמו בסגנון קלאסי ופשוט ללא הגה אוטומטי וללא כננות כאשר כל עבודת המפרשים והימאות נעשית באופן ידני. הספינה מסוג קטש (Ketch) שמשקלה כ- 65 טון של ברזל, באורך של כ- 20 מטר, עם שלוחת עץ של 7 מטר, 2 תרנים מעץ ועליהם שני מפרשי גאפ כבדים ושלושה מפרשי חלוץ. הספינה נרכשה בהולנד ע”י הישראלי רונן לוי, והובאה בהפלגה לארץ ע”י חבורה של ישראלים צעירים בעלי ניסיון ימי שחלקם אף יוצאי חיל הים. במשך כחודשיים (ספטמבר-נובמבר 1985) עשו הצעירים דרכם לארץ דרך התעלה האנגלית, חציית מפרץ הביסקיה, כניסה לים התיכון והפלגה לכל אורכו עד לתעלת סואץ. משם, דרך תעלת סואץ ומפרץ אילת למעגן הסירות בחוף הצפוני של אילת. המסע נערך כשה- GPS עדיין היה המלצה והיה מקבל קריאה (בשאיפה) אחת ל- 6 שעות מהלווינים הבודדים של Inmarsat. כל הניווט נעשה באמצעות אמצעים קלאסיים ומפות ימיות.

ה- Poolster עגנה באילת מס’ שנים ושימשה כספינת צ’ארטרים שלקחה צוללנים למפרץ אילת וים סוף. לימים הספינה נמכרה לציקי שקד המחזיק בית ספר לשיט באילת, שמה שונה ל- Lorraine-D והיא עברה שינוי מיבני, הוחלפו לה התרנים לתרני מתכת, מפרשים קלאסיים ועוד. הספינה הוסבה לספינה שמפליגה מסביב לעולם ומארחת על סיפונה שייטים הרפתקנים שמעוניינים לעשות תקופת-ים (Sea Time) או פשוט להפליג במחוזות אחרים ולהתנסות בשיט בעולם.

ההזמנה האחרונה שהתפרסמה בפייסבוק להפליג על ה- Lorraine-D פורסמה ביוני 2020 בזו הלשון….

הרפתקה נדירה

הפלגה לחובבי ים ללא ניסיון

למשפחותחברים רווקים רווקות וזוגות

בהפלגה תגיעו למקומות אקזוטיים, מקומות קסומים, מקומות שדי בטוח לא תגיעו אליהם שוב ואם בכלל.

הזמן איכות שיהיה לכם עם עצמכם ויקיריכם לא יסולא מפז

זו חוויה שלא תשכחו בחיים. שווה כל רגע. שווה כל שקל. שווה את מאמץ.

היאכטה ” לוריין די” מפרשית 20 מ’ במסע 2⃣ מסביב לעולם כבר יצאה לדרך ומחכה לכם כרגע בפורטו ריקו

היאכטה שייכת לסקיפר האגדי ציקי שקדבעל אינספור שעות ים, בעלים של בית הספר לשייט הותיק באילת, מדריך שייט מוסמך 

זאת אומרת שזו הזדמנות נדירההזדמנות להפליג ו-להוציא רישיון משיט תוך כדי ההפלגה!

רישיון סקיפר קנדי תקבלו במקום ובשביל הרישיון הישראלי תיהיו מוכנים לגשת למבחן כשתחזרו לארץ..

אבל אם בא לכם רק ליהנות מהדרך, כמובן שאפשר רק להסתלבט

בטן גב על הסיפון

להתפנק בג’קוזי

לאכול דגים טריים

לגלות בעלי חיים שלא הכרתם

לראות במו עינכם מקומות נידחים

להיחשף לתרבויות שונות

להכיר את עולם היםימאות מפרשנותניווטזרמיםרוחות

מה שבטוח – תחזרו לביתכם מחוזקים ומלאי חיים עם ים חוויות לשתף ולהתלהב.

מסלול ההפלגה ארוך ומגוון, תוכלו להצטרף מתי ואיפה שנוח לכם ולכמה זמן שתרצו.

דברו עם ציקי שקד לגבי ההרשמה, מספר המקומות מוגבל אז כדאי לשריין את המקום שלכם בהקדם האפשרי

הנאה מובטחת למצטרפים

הפלגה נעימה

_______

לאחר מס’ שנים של הרפתקאות בהן הספינה השלימה הקפה סביב העולם והגיעה חזרה לאילת, לפני כשנתיים יצאה הספינה למסע נוסף למחוזות רחוקים. לפני כחודשיים יצאה מהוואי לכיוון האי טהיטי שבפולינזיה הצרפתית ומשם לאיים נוספים באוקינוס השקט. אתמול קבלנו הודעה לקונית מאתר חדשות מקומי בפולינזיה הצרפתית שבלילה שבין שבת ה-12 למרץ ליום ראשון ה-13 במרץ, הספינה עלתה על שירטון ב Arutua, Tuamotus Islands באזור פולינזיה הצרפתית.

“הספינה עלתה על שירטון כ – 500 מטרים מספינת הדייג הסינית, שנמצאת שם מאז 2020.” עוד צוין בהודעה כי מס’ תושבים מהעיר ארוטואה ופיקוי, העניקו סיוע לחמשת השייטים ששהו על סיפון הספינה והגיעו מישראל. נוסע פצוע קל הועבר למרפאה. השייטים נמצאים כעת בפנסיון, בעודם ממתינים שיוכלו לחזור לפקארווה. רב החובל של ספינת המפרש מקווה להגיע במהרה ולחלץ את כלי השיט שלו מהריף כמה שיותר מהר, לפני שהגלים יפגעו בו. לעת עתה הים רגוע למדי.

אירוע מצער זה מביא לשלוש את מספר הספינות התקועות כעת בשונית הטואמוטו. עם זאת, המקום לא ידוע כמסוכן, אמר מקומי, אלא על בורות מצד הצוותים, או עייפות או אולי גם חוסר סימון ראוי של המקום.

הפוסט גילגולה של ספינה – 40 שנה מהרכישה בהולנד עד עלייה על שירטון בפולינזיה הצרפתית הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

האמת קשה להתחיל… לשייט יאכטות התוודעתי לראשונה בגיל 15, עת Ron Barmatz ו Easy Swissa שלחו אותי להחזיק ספיניקר 10 -12 שעות ברציפות על סיפון הגלית (עליה המשכתי לשוט בקביעות עוד שנים רבות באהבה גדולה)
תחום היאכטות עניין אותי ותוך זמן לא ארוך הכנסתי את חציית האוקיינוס ל TO DO LIST שלי

יום שישי 10.12.21 אנחנו יוצאים ללג הראשון של החציה מהנקודה הדרומית ביותר ב #fuerteventura, לים של 30 קשר רוח, 4 מטר גלים, במונחי ים תיכון תנאים שמשאירים אותנו במרינה, אך לאטלנטי חוקים משלו ורוח כזאת שמגיעה מהגב הינה התחלה פנטסטית למסע, השעות הראשונות עוברות לאט, המתח שבו אני נמצא מתחיל להתפוגג ואני מבין שזהו ניתקנו חבלים, כל המוכר לנו נשאר מאחור ואנו תלויים כעת בחסדי הים, הרוח וברמת המוכנות של הסירה והצוות, ההרגשה פשוט נפלאה.

#capeverde

אני חייב לציין כמה מילים על המקום הקסום הזה, מקום מפגש של קרוזרים מכל העולם החולקים חלום קטן של חציית האטלנטי, צוותים, צרפתים, איטלקיים אמריקאים ישראלים ברזילאים ועוד מתקבצים כולם במרינה במינדלו למנוחה של ימים ספורים לפני שממשיכים לחלק הארוך והקשה יותר מערבה לכיוון הקאריבים. CAPE VERDE מזכירה את ישראל של שנות ה 80, הזמן עצר מלכת, אבל דבר אחד משותף לכולם, מוזיקה, הופעות חיות שמלוות כל ביקור במסעדה, בר או פאב בכל ימות השבוע. חוף הצבים שוכן בקרבת שדה התעופה ע”ש הזמרת האגדית Cesaria Evora מומלץ גם הוא כמובן.
במסגרת ההכנות למסע, נחשפתי לפוסט על ביקור באי השכן Santo Antao , שעה במעבורת ואנחנו באי, מדריך התיירים איתו קבענו המתין לנו ולקח אותנו לטיול בנופים המרהיבים שיש לאי להציע. לא לוותר.

יום שלישי 21.12.21 אחרי עיכובים לוגיסטיים קלים, מתחילים את החלק השני של החציה כאשר Tal Sax עוזב אותנו ונשאר קצת באי לגלוש ויתפוס בשלב מאוחר יותר טרמפ על סירה אחרת
לצוות מצטרפים Pol Sheiman ו Niv Spector, שוב יציאה לים, שוב אל הלא נודע, הפעם מדובר בלג של כ 2000 מיילים ימיים, מצד אחד יש תחושה שהתהליך מוכר, מצד שני, הפעם הלג ארוך פי שניים, האם רמת האספקה שקנינו תחזיק מעמד (לא לדאוג, כמובן שכן), שוב אנחנו נתונים לחסדי הים והרוח רק שהפעם למרחק כפול, מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה אני בטוח, בקפטן, בסירה, בעצמי וחברי לצוות. מהר מאוד נכנסים לשגרת הפלגה.

מהי שגרת הפלגה בים במסע כה ארוך? קמים בבוקר ומתכננים את ארוחת הבוקר האם להכין שקשוקה, ביצים קשות או חביתה, בעיות קשות ללא ספק… לאחר מכן משתעשעים בשאלה האם נתפוס דג או לא, בין לבין קוראים ספרים (המון – אצלי 8 במספר)
עושים 3-4 אמוני כושר, תנאי הים לשימחתנו אפשרו לנו לרוב להיקשר ולהיגרר מאחורי הסירה לשחייה קצרה כמעט מידי יום.
לקראת הצהריים, זמן מטבח, זמן איכות שלי ושל עופר בו שיתוף הפעולה ארוך השנים בנינו בא לידי ביטוי כאן, עובדים על הארוחות יחדיו, משתדלים שהמנות יהיו מספיק חריפות עבור הקפטן, אבל לא יותר מידי חריפות עבור ניבי, בסה”כ ביליתי כ 60 שעות במטבח במהלך המסע, נהניתי מכל שנייה.
אחרי ארוחת הצהריים, זמן לשיחות נפש והיו המון כאלה…. מוסיקה טובה וציפייה לשקיעה…
קצת לפני השקיעה שליחת הודעה לחבר הטלפוני Daniel Abarbanel דרך הטלפון הלוויני, בהודעה אני מפרט על המיקום, שעה, מהירות וקורס ומקבל חזרה את התחזית ל 72 שעות הבאות, דני היה מחובר לקבוצת וואטס אפ של המשפחות שנשארו בבית ומידי פעם תיבלנו את ההודעות ושיתפנו ממה שעובר עלינו, דיג מוצלח, להקת דולפינים או מסיבת הסילבסטר עליה הכרזנו, מסיבה שכללה את הסרט טרויה, פופקורן, קידוש ואלכוהול.

שגרת ההפלגה כללה גם קצת טיפול בתקלות הקפטן האלוף Oded Goldan לא נח, וכל הזמן חושב איך למנוע את התקלה הבאה, קרע במפרש הכריח אותנו להעלות את הקפטן ואת פול כל אחד בתורו לתיקון ומניעה, אך חוץ מזה ההפלגה עברה כמעט ללא תקלות, לא מובן כאשר מדובר בסירה Beneteau Oceanis 440 משנת 1996.

בלילה משמרות בנות שעתיים עד שעתיים וחצי, במהלך היום אין לך כמעט זמן בו אתה נמצא לבד, במשמרות בלילה לעומת זאת זה רק אתה, הכוכבים והירח לעיתים… זמן לתת למחשבות דרור לחפור עמוק בנפש לשים דגש על המסע הנפשי שהינו חלק מרכזי במסע כולו.
אפרופו משמרות לילה, בלילה שאחרי ביקור הדולפינים והלווייתנים (על חווית המפגש והשחייה המפוארת עימם ניתן לקרוא בפוסטים של Offer Reshef ו Niv Spector) אני במשמרת אחרונה, חושך, השחר יפציע עוד מספר דקות, אני רואה משהו במים, אבל אני די בטוח שאני מדמיין בהשפעת יום אמש, מה הסיכוי שתוך פחות מ 24 שעות נקבל להקת לווייתנים אחת ושתי להקות דולפינים אחרי עשרה ימים שלא פגשנו בייצור חי, לאט לאט השמש שולחת קרניים ראשונות והמחזה הנגלה לעיניי מדהים, עשרות רבות של דולפינים שעוברים אותנו מכל עבר, הפעם לשם שינוי החלטתי לא לצלם ולתת לעצמי ליהנות מהחוויה במלוא העוצמה.

06.01.22 אני מתעורר בבוקר מרטט של השעון, רגע, מה קשור רטט עכשיו, אחרי 16 יום ללא תקשורת ההודעה שאני רואה הינה פרסומת של KSP, ומהר מאוד יורד לי האסימון, אנחנו קרובים ליבשה, מוציא את הראש לקוקפיט אנחנו כ 15 מייל מהאי ברבדוס.
ניתן לראות את הצללית של האי כבר, קליטה סלולרית הולכת ובאה ואתה מפנים, השקט, השלווה, המרחב הכחול (וואו כמה שהוא כחול) המסע עומד להסתיים, מצד שני ישנה התרגשות באוויר, עשינו זאת, הגענו ליבשת אמריקה כפי שעשה קולומבוס במאה ה15, עוד מעט נטעם ממה שיש לקריביים להציע לנו.
המסע הימי הושלם, המסע הנפשי, החוויות העוצמתיות אלה ילוו אותי עוד זמן רב, ללא ספק.

אז מה היה לנו כאן במספרים:

*3051 מיילים ימים
*כ 2### שירים מסגנונות ועולמות שונים ומגוונים
*כ 350 ק”ג קניות של אוכל ושתיה
*72 שעות רצופות עם גניקר
*22 שקיעות מרהיבות
*7 דגים מסוג דוראדו שהפכו למגוון מנות, החל מסשימי, סביצה, מרק, חריימה, סטייק דג וכלה בשתי מנות השף של עופר, דג ממולא ושווארמה דג
*4 איזורי זמן – אצלנו בסירה קבענו אזור זמן סירה מיוחד אליו נצמדנו מרבית ההפלגה עד שממש לפני ההגעה ניב שכנעה את הקפטן Oded Goldan לשנות אותו…
*6 להקות דולפינים
*להקת לוויתנים אחת שהעיפה אותנו באוויר – באמת לקח לי זמן לנחות אחרי זה…

*צוות אהוב ומיוחד ש 4 שבועות במחציתו על הים משולים ל 4 שנים

הפוסט חציית האטלנטי – ינואר 2022 – משה טאוזר הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

לפירוט על התוכנית המלאה והעלויות הקליקו על הקישור מטה –

South Georgia – Special in-depth Expedition 2023

הפוסט מסע של פעם בחיים לאיי דרום ג’ורג’יה – דרום האוקינוס האטלנטי הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

אנחנו בדרך מגואטמלה לפלורידה לרכוש תורן חדש אחרי שספינת דייג הורידה לנו את התורן מול חופי ניקרגואה. הרמנו תורן קטן זמני וקנינו עוד מנוע חיצוני למקרה שגם המנוע הראשי לא יתפקד. אנחנו על מנוע עד גבול פלורידה ג’ורג’יה שם נקבל תורן חדש.

יוסי אברונין.

הפוסט ממשיכים את המסע – שחף 1 – מגואטמלה לפלורידה לרכישת תורן חדש הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

“ההתרגשות ההיי והטעם הטוב עדין אופפים אותי” סיפר ליאור קחן, אשר השתתף בתחרות. זה התחיל משיחה שקיבלת מאבי זלמנוביץ “קיבלנו הזמנה מישראל פרלוב להשתתף ברגאטה הראשונה של מרינה לימסול, מעניין אותך?”. צ’יק צ’ק החלה התארגנות… אישורים מהמשפחה, מהעבודה. הופ הגיע יום חמישי 7/10 שעה 23:30 ואבי, עמוס, גל, אדר ואנוכי בפאפוס בדרך לסירה של פרלוב. בוקר שישי, היכרות עם גל ים 2 הנהדרת. סירה מפוארת, גדולה, נוחה, מתוחזקת. לומדים אותה ויוצאים לים לאימון ראשון ממנו חזרנו עם הרבה תובנות. תחקיר, הפקת לקחים והתארגנות לארוחת קלפטיקו מדהימה! פרלוב ריגשת עם מסעדה אוטנטית עם אוירה ואוכל אמיתי ובעיקר הזיתים של עמוס. שבת בבוקר קפה וטוסט בCafe nero ויוצאים לאימון ארוך בו יישמנו את מה שלמדנו ביום הקודם תחת פיקודו הקפדני של קפטן עמוס. יום התחרות הגיע, הפרפרים שלפני הזינוק, בחינה של הסירות האחרות המשתתפות בתחרות… התחרות היתה מצויינת, הארגון, מזג האוויר, אווירה ומבחינתנו למרות כמה תקלות וטעויות שבסה”כ תופעלו ממש לא רע. היתה הרגשה נפלאה לזנק בצמרת ולהפליג ביחד עם סירות ה ORC, שאנחנו נותנים בראש לסירות רבות. חוצים את קו הסיום אחרי פייט ראוי יפה עם שתי סירות (אשר ראו את הירכתיים של גל ים 2) וחוזרים למרינה עייפים, רצוצים אבל עם שמחה גדולה וידיעה שיש פודיום. לא סתם אלא מקום שני…. וואהו גדול ומרגש.
לסיכום, התחברנו, נהנינו, סעדנו, צחקנו, הפלגנו. ארבעה ימים של קסם עם הרבה רסס מלוח והמון טעם של עוד.
לאחר הרגאטה התקיים טקס הענקת פרסים שנערך בכיכר המרינה בלימסול, במהלכו העניק מנהל המרינה, מר טום לורד, את הפרסים, ואמר, “אנו רוצים להודות לכל המשתתפים ולברך את כולכם על שיוט כל כך מוצלח. אנחנו מאוד מרוצים מהרגאטה הראשונה בהובלת מרינה לימסול ומצפים לשיוטים נוספים. היום הזה ללא ספק מסמן רק את ההתחלה”.

הזוכים ב- Regatta Club Yacht Club 2021 של לימסול הם:
קטגורית ORC:
מקום 1: סבטלנה
מקום 2: Iron FX
מקום 3: אוניקה

קטגורית – Club:
מקום 1: NOI
מקום 2: גלים ב’
מקום 3: יאנוסה
ללא ספק ההצלחה של אירוע זה תתן את הטון לאירועים עתידיים, כאשר מועדון היאכטות של מרינה לימסול מצפה להוביל שוב תחרות בשנה הבאה.

הפוסט הרגאטה הראשונה של מרינה לימסול הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט גל ודני העושים דרכם בים התיכון לכיוון הקריביים, שולחים לכל הסקיפר’ס שנה טובה הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

אז מה מיוחד בהפלגה הזו?

• מתי יוצאים? 5-12 לפברואר 2022
• טסים במטוס חכור מיוחד הלוך-חזור מפונטה ארנס בצ׳ילה לקינג ג׳ורג׳ איילנד באנטארקטיקה. חוסך זמן בגלים הגבוהים של מיצרי דרייק.
• עולים על אוניה חדשה שהושקה והיא סופר מפנקת ואינטימית בשם Magellan Explorer. רק 70 משתתפים עם צוות סופר מקצועי, כל התאים מרווחים עם מרפסת.
• מגיעים למיקומים הכי טובים של חצי האי האנטארקטי, כולל הקרחונים הענקיים של היבשת.
• ביקורים במושבות הגדולות של הפינגווינים מסוג Adelie, Chinstrap, Gentoo ועוד.
• סיכוי גבוה לצפייה בלווייתנים מסוגים שונים: אורקה, ארוכי סנפיר ועוד
• וכמובן מגוון כלבי ים, עופות ועוד המון בעלי חיים נוספים.
• הדרכה על ידי צלם הטבע הנודע רועי גליץ וצוות האוניה הסופר-מקצועי.
• הנחה מיוחדת ל-2 המקומות האחרונים (יכול להיות שנצליח לארגן עוד)

לפרטים – צרו קשר עם הצוות info@phototeva.co.il
כל הקודם זוכה. מספר המקומות מוגבל.

הפוסט סקיפרים – באנטארקטיקה כבר הייתם??? הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.