הפוסט Irakleia Livadi – Greece הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט מזח הדייגים בוולנדייה – Fisherman’s Quay in Velanidia הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפרויקט מקודם על-ידי המדינות המעורבות עם גיבוי של האיחוד האירופי. כבר בוצעו סקרי הכנה ימיים עבור הפרויקט, וההחלטה הסופית על השקעה בו צפויה בשנה הקרובה.

[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה

[2] EastMed – IGI Poseidon

[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג“ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי

מפת מסלול צינור האיסטמד[4]

העמדה של מגמה ירוקה כלפי פרויקט האיסטמד

מגמה ירוקה יחד עם ארגוני סביבה רבים אחרים מתנגדים לפרויקט האיסטמד ודורשים לבטלו מסיבות רבות שנפרט כעת.

סיכון הים התיכון: הים התיכון הינו “נקודה חמה ביולוגית” כלומר, אזור אקולוגי, שבו קיים מגוון ביולוגי בעל חשיבות רבה המאוים על ידי פעילות אנושית, ודורש הגנה מיוחדת[5]. הצינור עלול להוות סכנה לבתי הגידול של היצורים הימיים, הן בתהליך ההקמה שלו ובמיוחד במקרה של תקלה או תאונה. כפי שאסון הנפט הדגים בפנינו לאחרונה, הנזק לבעלי החיים והמערכות האקולוגיות עלול להיות עצום, והנטל הכלכלי לשיקום הנזק צפוי ליפול על המדינה, על חשבון אזרחי ישראל[6].

הפיתוח של צינור האיסטמד צפוי להוביל להאצה והרחבה של החיפושים אחר מאגרים רבים נוספים של גז ונפט. תהליכי החיפוש מזיקים מאד לבעלי-חיים ימיים, כולל מינים בסכנת הכחדה עקב שימוש בקול בסקרים סייסמיים, וביצוע קידוחי חיפוש או הפקה עלולים לגרום להרס סביבתי רב לחיים בים עקב הפרעות בקול, אור וזיהומים כימיים המתלווים לפעולות הקידוח[7]. בתי גידול ייחודיים דוגמת אלו המצויים באזור הקרוי “הפרעת פלמחים” צפויים להיות בסכנה לאור רשיונות הקידוח שכבר ניתנו לחברת אנרג’יאן, שהיא בעלת עניין וזכויות בקיבולת הגז המיוצא דרך צינור האיסטמד[8] [9].

העליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים ובהם הגז, מגבירה את חומציות הים, אשר מובילה לפגיעה קשה באלמוגים, צדפות, חלזונות ושאר בעלי חיים שבונים שלד גירני. יצורים אלו מהווים בסיס למערכות האקולוגיות הימיות. העלייה בחומציות הים יחד עם ההתחממות הגלובלית אשר מעלה את הטמפרטורה של הים יוצרות תנאים שמסכנים את המשך החיים בים[10].

החמרת משבר האקלים: מדיניות האנרגיה של ישראל מקדמת 34 פרויקטים תשתיתיים בדלקים פוסיליים, שאיסטמד הוא מן המשמעותיים ביותר ביניהם מבחינת ההשלכות על פליטות גזי חממה.

חשוב לזכור שכדור הארץ נתון במשבר אקלים גלובלי חמור, שהשלכותיו צפויות להיות הרסניות במיוחד במדינת ישראל, מכיוון שהאזור שלנו נחשב “נקודה חמה” של שינוי אקלים. הטמפרטורות כאן עולות בקצב מהיר כמעט פי 2 מהממוצע העולמי[11]. ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים הן תוצאה של פליטת כמויות אדירות של גזי חממה ובעיקר פחמן דו-חמצני הנוצר בשריפת דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז[12]. באשר לגז הפוסילי, מתברר שהוא מגביר את ההתחממות הגלובלית אפילו יותר מהשימוש בפחם ובנפט. זאת משום שהוא מורכב ממתאן, שהינו גז חממה עוצמתי פי 84 יותר מאשר פחמן דו-חמצני לאורך תקופה של 20 שנים[13] [14]. הקהילה המדעית מזהירה שהגז לא יכול להיות הפתרון למשבר, גם לא באופן זמני[15], וקובעת שצמצום השימוש במתאן צריך לתפוס חלק משמעותי רב יותר בפעולות לבלימת השלכותיו ההרסניות של המשבר[16]. המחויבות של ישראל למאבק במשבר האקלים אינה נובעת אך ורק מתוקף ההסכמים הבינלאומיים עליה היא חתומה. בראש ובראשונה, מדובר במחויבות מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה, לתרום את חלקה למאמץ הגלובלי ולפעול למען הגנה על חייהם וחיי ילדיהם. בשיאו של משבר האקלים, ישראל בוחרת להרחיב את השימוש בגז במקום להפחית אותו, ומקדמת את הפרויקט האיסטמד אדיר המימדים.

הפרויקט צפוי להוביל לעלייה דרמטית בפליטות המתאן והפחמן הדו-חמצני עליהן אחראית ישראל כיצואנית גז, וכך למצב את ישראל כגורם משמעותי בהחרפת משבר האקלים[17] [18]. זאת, מכיוון שמדיניות מסחרית של ייצוא גז צפויה להגדיל את כמות הגז הנשאבת ממאגרי הגז הקיימים ולהוביל להאצה והגברה של החיפוש אחר מאגרים נוספים, הרבה מעבר לנדרש עבור אספקת צרכי משק האנרגיה הישראלי. כמו כן, פליטות המתאן מתחילות הרבה לפני שריפת הגז במדינת היעד, כתוצאה מדליפות לאורך תהליך ההפקה וההולכה של הגז. ההזרמה של הגז בצינור למרחק אלפי קילומטרים עד להפקתו מעבר לים, היא בעלת פוטנציאל לדליפות בקנה מידה אדיר, במיוחד במקרה של תקלה.

השקעה קצרת טווח שלא תשתלם בעתיד: אחד השיקולים המרכזיים בקידום הפרויקט הוא פיתוח כלכלי, אך למעשה, הנזק הכלכלי גדול מהתועלת. המגמה העולמית היא ברורה: למעלה מ- 120 מדינות כבר החלו במעבר לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050. דו”ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שהינה בעלת השפעה רבה על מדיניות האנרגיה ברחבי העולם, אימץ גישה זו וקובע באופן חד-משמעי ש-“מהיום אין להשקיע בפרויקטים חדשים של אספקת דלקים פוסיליים”[19]. האיחוד האירופי מוביל מגמה של איפוס פליטות, כפי שבא לידי ביטוי ב-“גרין דיל” האירופי[20]. אירופה, שהיא הלקוח של פרויקט האיסטמד, רואה בגז פתרון זמני בלבד, וכדי לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה לגמילה מדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, יהיה עליה לנטוש את הגז לחלוטין בעשורים הקרובים. כמו כן, אנרגיה סולארית, כולל אגירה, זולה יותר מגז כבר היום[21]. הצפי הוא להוזלה משמעותית אף יותר. לפיכך, קיים סיכוי סביר לזניחת תשתיות הפרויקט בידי היזמים בעתיד הלא-רחוק, עקב חוסר כדאיות כלכלית. גם אם המדינה לא תממן את הפרויקט ישירות, כבר היום היא משקיעה בו זמן יקר, מאמצים דיפלומטיים ואנשי מקצוע רבים. כל אלה ועוד, מהווים הלכה למעשה השקעה מהמשאבים הציבוריים, על חשבון השקעה בקידום ופיתוח מסיבי יותר של אנרגיות מתחדשות, ועם סיכון סביר ליצירת תלות כלכלית בפרויקט שיהפוך בתוך מספר שנים לנכס תקוע ו”פיל לבן” סביבתי.

פגיעה ביחסי ישראל-תורכיה: הסכם האיסטמד מכתיב מסגרת נוקשה מבחינה פוליטית, ו”נועל” את ישראל יחד עם המדינות המעורבות במיזם תוך ניכורן של אלה המודרות ממנו, ובראשן טורקיה. כתוצאה מכך, המתחים הפוליטיים הקיימים גם כך בין טורקיה לבין יוון וקפריסין מחריפים, וישראל נאלצת להיגרר לעימות ולקחת בו צד. כבר עכשיו טורקיה החלה לנקוט במדיניות לעומתית חריפה, ומקדמת צעדי-נגד שטומנים בחובן סכנה אסטרטגית למדינת ישראל, בין היתר על ידי יצירת אזור כלכלי ימי בלעדי שעלול לפגוע בחופש הפעולה של מדינת ישראל בים התיכון[22]. המשך קידום ההסכם, עלול לפגוע ביחסים הרגישים ממילא בין ישראל לבין טורקיה, ולמצב אותה בלב סכסוך גיאו-פוליטי.

סיכום

על מדינת ישראל לסגת באופן מיידי מפרויקט האיסטמד ולהוביל לביטולו, מכיוון שהוא אסון סביבתי, כלכלי, וגיאו-פוליטי בהתהוות. כדי להפוך למעצמה אנרגטית, על ישראל לשאוף להוביל את המגמה העולמית למעבר לאנרגיות מתחדשות, ולא להשקיע בייצוא מקור אנרגיה מזהם ולא רלוונטי במטרה לדלות רווחים אחרונים מתחום שעבר זמנו.

[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה

[2] EastMed – IGI Poseidon

[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג“ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי

[4] Global Witness – Hot under the collar: Energean and the EastMed gas pipeline  

[5] THE MEDITERRANEAN: A BIODIVERSITY HOTSPOT UNDER THREAT

[6]  גלובס: פניה של הרשלנות הסביבתית בישראל: הנזקים שאפשר לראות עד היום מאירועי העבר

[7]  סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט ושל גז טבעי בים

[8]  כאן: המערב הפרוע של הים: פנינת הטבע שהפכה לאתר קידוח

[9]  כלכליסט: החברה להגנת הטבע עתרה נגד משרד האנרגיה: לבטל מכרז לקידוח בים

[10] הארץ: חוקרים: עלייה בחומציות ובטמפרטורת הים התיכון מסכנת את החיים בו

[11] המשרד להגנת הסביבה על השפעות משבר האקלים על ישראל, מומחים: אגן הים התיכון מתחמם כמעט פי שניים

[12] NASA – Causes | Facts – Climate Change: Vital Signs of the Planet

[13] Union of Concerned Scientists: Environmental Impacts of Natural Gas

[14] ד”ר דניאל מדר על השפעות המתאן על משבר האקלים

[15] קריאה של הקהילה המדעית לשקול מחדש את הרחבת השימוש בגז הטבעי במשק האנרגיה

[16] הארץ: ‘האו“ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום את משבר האקלים‘

[17] גלובס: תגובה להערכת משרד האנרגיה על פליטות מתאן בישראל

[18] דו”ח אדם טבע ודין על פליטות מתאן ממאגרי הגז תמר ולוויתן

[19] IEA: Net Zero by 2050 – A Roadmap for the Global Energy Sector

[20] European Commission: The European Green Deal

[21] BloombergNEF: Solar-plus-storage is a ‘zero-emissions threat’ to gas-burning power plants in the US

[22]YNET : אולי כדאי לשכוח מצינור הגז לאירופה

הפוסט פרויקט צינור האיסטמד (EastMed) הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט Amorgos – Xilokeratidi – Greece הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

בשנת 2012, D-Marin נכנסה לשותפות עם Lamda Development ו- Kiriacoulis Mediterranean Cruises Shipping והוסיפה מרינות ברמה בינלאומית – Flisvos Marina, וכן 3 יעדי מרינה פרימיום נוספים ביוון – Gouvia, Lefkas and Zea. בנוסף, שתי מרינות חדשות הצטרפו לפורטפוליו של D-Marin בקרואטיה – D-Marin Dalmacija ו-D-Marin Borik.

במאי 2019, D-Marin ממשיכה והוסיפה 3 מרינות נוספות בדובאי: Al Seef, Business Bay, and Jaddaf Waterfront, ומרחיבה את נוכחותה למפרץ הפרסי.

D-Marin ממשיכה להתרחב על ידי הוספת D-Marin Tribunj כיעד הרביעי שלה בקרואטיה והמקום ה-15 בפורטפוליו ההולך וגדל של יעדי יאכטות יוקרתיים.

כפי שהיה עד כה, גם ב D-Marin Göcek הודיעו לנו שאין מקומות עגינה פנויים לעונה, אך במידה ונרצה מקום למספר ימים, יוכלו למצוא.
עד כה, זוהי המרינה היקרה ביותר אותה בדקנו עם עלות של 1840 לירות תורכיות לסירה בגודל 47 פיט ללילה.
היתרון הוא שעם חוזה עגינה שנתי ניתן לעגון בכל אחת מהמרינות של D-Marine בהחחה של 40% לשבוע עגינה.

מצורף המחירון כולל פרטי הקשר. המחירים תקפים לאותו שבוע ולאור התנודות במטבע התורכי, סביר להניח שיהיו שינויים במחיר.

לצפייה המחירן לחץ כאן – מחירון D-Marine Gocek

הפוסט D-Marin Göcek – Turkey הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט Ormos Livadhi – Kea – Greece הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

המרינה יכולה להכיל 235 יאכטות בים ו-150 ביבשה, בסך הכל 385. העומק במרינה הוא 4 עד 6 מטרים.

במרינה קיים שטח של 30,000 מ”ר, המספק כל מיני שירותי תמיכה טכנית, תיקון ותחזוקה עם מנופי נסיעה של 75 ו-200 טון. יש האנגר לתיקון יאכטות, תחזוקה (900 מ”ר) וצוות מומחים מנוסים.

Setur Antalya Marina זכתה ב”דגל כחול” על ידי ה-FEE (הקרן לחינוך סביבתי) וחמישה עוגני זהב על ידי TYHA (The Yacht Harbor Association) על מחויבותה לנושאים סביבתיים ואיכות השירות.

Setur Marinas שהחלה את פעילותה בשנת 1978 והיא גם רשת המרינות המובילה בטורקיה ומנהלת עשר מרינות כולל Kalamış/Fenerbahçe, Yalova, Ayvalık, Midilli, Çeşme, Kuşadası, Marmaris, Kaş, Finike ו Antalya.
היתרון בסגירת חוזה שנתי בסטור מרינה הוא האופציה לשהות עד 30 יום בכל אחת ממרינות החברה בכל רחבי תורכיה ללא עלות נוספת.
לצורך העניין, ניתן להוריד את האפליקציה של סטור ולהזמין מס’ ימים מראש מקום עגינה לאן שרוצים. מעדויות אישיות עולה, שגם כשמזמינים מקום באפליקציה ומקבלים תשובה שלילית בגלל שאין מקום, כאשר מתקשרים, ניתן בכל זאת לאתר מקום עגינה.

מצורף מחירון לסירה בגודל 47 פיט. המחירים מחושבים כמובן ע”פי גודל הסירה.
* יצויין שבמרינה אין כרגע מקומות עגינה פנויים, אולם בימי הקיץ סירות רבות שלהן חוזה ארוך טווח, אינן נמצאות במקומן כך שעם הודעה מראש ניתן למצוא מקום.

לחץ כאן לצפייה בתעריפי עגינה – Antalya Mooring Fee

הפוסט Antalya – Setur Marinas הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט Ayia Napa Marina הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפוסט Serifos Livadi – Greece הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

בנוסף על העגינה, במרינה קיימת מספנה מצויינת עם אנשי מקצוע מומחים מן השורה הראשונה. במקום שירותי מנוף והרמה וניקוי תחתית המסופקים על ידי המרינה. שירותי תחזוקה ותיקונים הניתנים על ידי בתי מלאכה בתוך המרינה הכוללים יישום וטיפול בצבע/ אנטיפאולינג, הגנה וטיפול מאוסמוזה, ליטוש, לכה, אפוקסי- עבודות פוליאסטר, ייצור ותיקון מפרשים, ברזנט, כיסויי סירות, בימיני, Sprayhood, כל מיני סוגים של תיקון ושיפוץ מנוע, גנרטור ומנועים חיצוניים, חריטה, עבודות נירוסטה וגילוון, רכיבי סיפון עץ, ייצור ותיקון רהיטים וכן תיקון הרכבה ותחזוקה של ציוד ומכשירי חשמל.

המרינה ממוקמת בעיר פיניקה אשר נחשבת פחות מתויירת ודתית יותר. עם זאת, בעיר ישנן מסעדות, בתי קפה, אזורי טיול יפים. היא קרובה לאנטליה ולקאש ובאזור ניתן למצוא אתרי טיול מרהיבים.

*כל התעריפים מוצגים ליאכטה מפרשית בגודל 47 פיט, אבל את האקסטרפולציה לגבי גודל סירה שונה ניתן לחשב בקלות.

*בנוסף, התרסקות המטבע התורכי הביאה לחוסר יציבות ומחירים שמשתנים (רק למעלה) מדי יום. לא ניתן לשלם מראש ולקבע המחיר שניתן. המחירים בהצעה זו תקפים לפברואר 2022.

לצפייה במחירון Setur Marina Finike לחצו כאן – Setur Marina Finike Mooring Fee

הפוסט Setur Marina Finike הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.