לשחות עם כרישים – כמה אנחנו באמת צריכים לחשוש מכרישים?
מי הם הכרישים?
כרישים הינם דגי סחוס – כלומר אין להם עצמות בגוף והשלד שלהם מורכב ברובו המוחלט מסחוס. מרבית הכרישים הם טורפים. הם ניזונים בעיקר מדגים אך גם מהווים אויבים טבעיים כמעט יחידים שיש לדולפינים וצבי ים, כך שיש להם תפקיד ייחודי וחשוב בשמירה על איזון במערכת האקולוגית על ידי טריפה.
רוב מיני הכרישים שייכים לסדרת הכרישאים והם בעלי שבעה סנפירים וחמישה פתחי זימים בצד גופם. למרות הדימוי הרע שהם קיבלו, הרוב המכריע של כרישים אינם מסוכנים לבני אדם.
כרישים ובטאים (טריגונים, מנטות ועוד), קיימים בעולמנו מזה 450 מיליון שנה. הם משגשגים במערכות אקולוגיות מגוונות ברחבי העולם, פיתחו התאמות לסוגים שונים של מזון ומתאפיינים בחושים מפותחים. מאפיינים אלו ואחרים תורמים להיותם טורפים מוצלחים מאוד. עם זאת, תוחלת החיים הארוכה שלהם, מספר הצאצאים המועט, הבגרות המינית המאוחרת ותקופת ההיריון הארוכה, גורמים לכך שיהיו פגיעים ביותר לדייג המוני ומקשים על התאוששות אוכלוסיותיהם.
בים התיכון ישנם יותר מ – 30 מינים שונים של כרישים אשר חלקם שוחים גם לאורך החופים שלנו. המינים המוכרים ביותר אצלנו הינם הסנפירתן והכריש העפרורי אשר מעדיפים את אזור יציאת המים החמים של תחנות הכוח בחודשי החורף, ואף נצפים לעיתים סביב אזורי חקלאות ימית. מינים נוספים באזור לרוב נמצאים בים הפתוח או במים העמוקים ולכן נצפים בתדירות נמוכה יותר.
בני אדם הורגים לפחות כ-100 מיליון כרישאים בשנה, בעיקר בסין ודרום אסיה עבור מרק הסנפירים הפופולארי. בים התיכון הסכנה הגדולה ביותר עבור הכרישים הינה דיג, בין אם כשלל לוואי (למשל בדיג מכמורת) או לצורכי מאכל (בעיקר בצפון אפריקה). גורם סיכון נוסף הינו פגיעה במקורות המזון שלהם בעקבות דיג יתר והסתבכות ברשתות רפאים.
כמה כרישים יש בים התיכון?
לאחרונה, בעומק קילומטר ובחושך מוחלט בים התיכון, לא מאוד רחוק מחופי מרכז הארץ – נחשפה תגלית ימית נדירה בעזרת רובוט תת-ימי שפועל כמה ימים בשנה. מלבד ריכוז ביצי כרישים ברמה שלא נראתה כמותה, התגלו נביעות גז ייחודיות שיעזרו לחוקרים להבין את השפעות האזור על שינויי האקלים ואת הסכנות לים.
בשיתוף פעולה של גורמים רבים ובהם אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל, אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבין-לאומי לחקר הים – רובוט תת-ימי הוכנס למעמקי הים התיכון וגילה מאות כרישים, תולעי מים ייחודיות, בקטריות ונביעות של בריכות מלח שמהן נובע גז ממעמקי כדור הארץ.
במשך דקות ארוכות, הרובוט התת – ימי צלל לתוך הים – ובעומק של מעל לאלף מטרים, לאחר שהפנסים נדלקו, החוקרים גילו עשרות עד מאות מטרים של בית גידול עשיר שכמוהו לא נראה באזור הימי הישראלי. באזור נצפה ריכוז של עשרות אלפי ביצי כרישים ומאות כרישים חיים, שלא הוכר כדוגמתו.
התגלית כל כך חשובה כיוון שהים התיכון באזור שסמוך לחופי ישראל נחשב לדל יחסית בחיים בשל המרחק הרב מהאוקיינוסים. החוקרים ינסו להבין עכשיו את השפעות האזור על שינויי האקלים וסכנות אפשריות לים שמספק לכולנו מזון רב, מי שתייה ומטהר את האוויר. בשונה מאתרים יוצאי דופן אחרים, מיקום התגלית לא ממש סודי – כ-60 קילומטרים מול חופי מרכז הארץ ובעומק של יותר מקילומטר, רחוק מהישג ידם של בני האדם. עם זאת, עדיין יש חשש ממכמורות דיג שלעיתים מתקרבות לאזור ולתעשייה ימית. לכן חשוב לשמור על המקום – ובמקביל להתחיל ולחקור אותו.
האם הכרישים מסוכנים לאדם?
מחצית מתקיפות הכרישים בשנה כלפי בני אדם מופנות נגד גולשים. אבל מדובר רק בכמה עשרות נשיכות בכל שנה. למעשה, הכרישים מסוכנים עבור סוגי הטרף הטיפוסיים שלהם, כמו דגים וכלבי ים. אך כלפי בני אדם, כרישים מפגינים סבלנות. הם הורגים רק חמישה עד עשרה בני אדם בשנה. צריך לכבד, להיות זהירים ולהיות מודעים, אבל לא צריך לפחד מכרישים. שיעור הגולשים שנפגעים על ידי כרישים הוא מתחת ל־0.01%. בספורט ימי כמו גלישה יש יותר תקיפות של כרישים מאשר בכל ספורט ימי אחר, כמו שחייה, שנורקלינג וכדומה.
כרישים ינשכו את האדם פשוט משום שהוא נראה להם כסוג של משהו טבעי בסביבה שלהם. בני אדם אינם חלק טבעי בתזונה של כרישים לעומת דגים ולווייתנים למשל. אבל אם אדם נראה להם כמו דג קטן או יונק ימי, זהו בדיוק הרגע שבו הוא יותקף. כך למשל, אם הגולש שוכב על הגלשן, ידיו משתלשלות במים וכך גם כפות הרגליים, זה עשוי להיראות לכרישים כמו אריה ים או כלב ים. זה עלול לגרום לכריש לחשוב שמדובר בטרף טבעי, ואז לתקוף את האדם שנמצא על הגלשן.
בהתאם, ניתן לראות שבשנת 2020 היו בסה”כ 129 תקיפות כריש בעולם כשמתוכן 10 היו קטלניות.
|
דוח SHARK ATTACK FILE INTERNATIONAL ISAF – על תקיפות כרישים בשנת 2020 |
||
| Classification | Total | סיבת התקיפה |
| Unprovoked Attacks | 57 | התקפות ללא פרובוקציה |
| Provoked Attacks | 39 | התקפות עם פרובוקציה |
| Boat Attacks | 6 | התקפות סירה |
| Scavenge | 1 | התקפות גופה |
| Public Aquaria | 1 | התקפות באקווריום ציבורי |
| Doubtful | 3 | מוטל בספק |
| No assignment could be made | 6 | לא ניתן היה לבצע מטלה |
| Not Confirmed | 16 | לא ודאי |
| Total Cases | 129 | סך כל התיקים |
:המידע בכתבה זו באדיבות
- ISAF – SHARK ATTACK FILE INTERNATIONAL
- המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע – שירה סלינגרה
