הפלגה לקפלוניה
יום חמישי לפנות ערב, קיבלתי החלטה לפתוח חברה לשיווק דיגיטלי. איתן מתקשר ושואל אם בא לי להצטרף להפלגה לכיוון יון. אני מיד עונה, כן ושאת כל הסידורים, האילוצים והתוכניות אארגן סביב ההחלטה לצאת ולהפליג. אין עדין תאריך או צוות אבל החלטה לצאת להפלגה יש. כחודש לפני ההפלגה אנחנו נפגשים במטרה להחליט על מסלול ולבדוק אילו הכנות יש לבצע.
יום ג’ ה 2/6/09 השעון מצלצל, 5:00 בבוקר. אחרי לילה כמעט לבן בו הספקתי לסגור עוד פרוייקט של עבודה עבור אחד מלקוחותי, ולהקים קמפיין פרסומי חדש. זוגתי עזרה לי להעמיס את התיקים, למלא את הציידנית בכל הבישולים והפינוקים והופה לדרך. ב 5:45 נפגשנו בסירה, העמסנו את האוכל, נשיקות חיבוקים ויאללה לתחנה הראשונה, ביקורת גבולות. ב 7:45 שחררנו חבלים כאשר היעד פאפוס קאפריסין. אחרי שעתיים של הפלגה אנחנו פוגשים להקת דולפינים שמסמנים לנו את הבאות… איזה יום, איזה כייף לצאת למסע…
באזור 15:00 אני עוברים ליד קידוח תמר
יום ד’ ה 3.6 באזור 14:00 הגענו לפאפוס, לקראת הכניסה לנמל קיבלה את פנינו סירה משטרתית בכדי לוודא שאנו מכירים את כללי הים. ביקורת גבולות, מכס והינה אנו מסתובבים על יבשה בנקודה הראשונה שלנו. אנחנו מקבלים דיווחי מזג אוויר מהארץ יחד עם המלצה חמה להשאר בפאפוס ולהמתין למזג אוויר נוח. כך שבסופו של דבר נשארנו בפאפוס עד שבת בבוקר
ה 6.6 שבת בבוקר, הסירה מוכנה ומצויידת במים, סולר, אוכל והמון מצב רוח טוב. יוצאים לדרך, היעד הפעם יותר כללי – הים האגאי. החלטנו להתחיל להתקדם ולקבל החלטות תוך כדי הפלגה וקבלת עדכוני מזג אויר. אוכל לא חסר, יש בולונז, עוף בראקי, קציצות וכמובן, מכונת קפה. בנוסף הצלם הפגין כשרון בישול והאוזו עשה את שלו. כך יצאנו לדרך עם מצב רוח מרומם ומצב גלים נוח במיוחד (20-30 ס”מ). מהר מאוד התבייתנו לכיוון קוס בכדי לבצע תדלוק ולמלא מים. לקוס הגענו כעבור 48 שעות של הפלגה רציפה, כשבמהלך הים נהנו מים נפלא, נוף, מוזיקה, אוכל, אוזו ושינה ובמהלך הלילה אותו דבר רק במשמרות.
ביום השני בדרך לקוס באזור 17:00 אחה”צ הרוח עלתה ל אזור ה 30 קשר, דבר שהכניס קצת צבע לים הרגוע ממנו נהנו עד כה. לשימחתנו החוויה ערכה כ 3 שעות ובסיומה חזרנו להנות מים שטוח.
לקוס הגענו ב 6 בבוקר אחרי 48 שעות של הפלגה תדלקנו מלאנו מים ויצאנו שוב לכיוון סירוס. בסירוס פגשנו את פרדי שם הוא שיפץ יאכטה מלכותית בעבודת יד שנמשכת כבר 4 שנים. בדרך שוב שיחק לנו המזל וזו הפעם השניה שלהקת דולפינים ליוותה אותנו.
אחרי לילה שהתחיל עם קצת הפתעות של מכיוון הרוח שעלתה ל 25-30 קשר. ונמשך ללילה קסום ושליו. הגענו לסירוס. להבדיל מקפריסין ביון אני המשטרה והמכס לא אוהבים לצאת מהמזגן כך שהינו צריכים לחפש היכן לדווח על כניסתנו למדינה. בשלטונות הנמל הסבירו לנו היכן לאתר את את המשטרה שנמצאת במרכז העיר. הפקיד המופתע אפילו לא ידע איפה הוא צריך לחתום 🙂
פרדי הגיע ב 12:00 העמיס אותנו על הפיק-אפ ולקח אותנו לראות את הסירה אותה הוא משפץ. ב 15:00 יצאנו לכיוון הקורינטוס.
יום רביעי ה 10.6 8:00 בבוקר הגענו לקורינטוס. בלילה הים היה מלא סירות כך שהמשמרת שלנו עברה במהירות. אחרי תשלום של 170 אירו בצידה המערבי של התעלה באזור 11:00 פתחו את השערים לשייט מהצד שלנו ונכנסנו לתעלה. הפלגה של כשעה וחצי בתוך הר חצוב – בהחלט מרשים.
כשיצאנו מהתעלה סיימנו את החלק של הים האגאי אשר לגביו שמענו לא מעט התראות. כאן התחלנו לחוות אוירה של סוף קורס. הדממנו מנוע, קפצנו למים וכשעה פשוט לא עשינו כלום. בעיר קורינטוס עגנו רק לצורך קניות, המקום ממש לא מזמין.
לקראת ערב כיוונו את עצמנו לזולה הקרובה ביותר. הים היה שמן, הרוח כהרגלה על האף שלנו והינה שוב להקה של כ 20 דולפינים. כעבור שעה דג חרב מזנק מהמים לשמאלינו… וואוו.
הגענו לאיונה, מפרץ קטן עם טברנה אחת וכמה סירות דייגים.
בצהרים החלטנו להמשיך את מסענו לכיוון גלקסידי, אליה הגענו באזור 20:00. בגלקסידי, עיירת נופש ציורית, הפנו אותנו לעגון בצמוד לאוניה שנראית כמו אונית פראטים. אוניה קנדית אשר מטיילת בעולם ומציגה מופע הזוי עם מסר של עולם יפה וירוק יותר. הייתי מגדיר זאת כחוויה מעניינת. כאן גם פגשנו חברה של ה Medred
למחרת, אחד מהצוות (אני) קם מלא אנרגיות ורצון להעמיק (בקצת) לתוך היבשת. תפסתי אוטובוס מקומי ונסעתי לדלפי. באיטאה שם החלפתי אוטובוסים צפיתי בתחרות ראלי כשסקודה הובילה במקום הראשון. שאר הצוות דרך על הקרקע פחות או יותר כשהחלטנו לצאת לארוחת ערב. נשארנו עוד לילה.
יום שישי ה 12.6.09 יצאנו לכיוון טריזו
ניה אליה הגענו ב 18:00. מייד יצאנו לחקור את האי עם הדינגי. בדרך ערכנו תחרות בין הסירות.
שבת ה 14.6.09 יצאנו בבוקר לכיוון מזרח היעד עוד לא היה סגור, יש אווירת סוף קורס, אז פשוט
החלטנו לצאת ותוך כדי להחליט היכן נעביר את הלילה. תוך כדי הפלגה החלטנו להתכוונן על מסלונגי. פתחנו מפרשים ומרבית היום נהנו מרוח ים, מכונת קפה ושייט שקט. בצהרים עברנו את גשר ריו-אנטריו אשר מפריד את מפרץ קורינטוס ובאזור 20:00 הגענו לתעלה של מסולונגי ואחרי שעברנו את אורות הסימון האחרונים עגנו ב”מים רדודים” כך שלעגינה סופית הגענו רק באזור חצות.
בבוקר יצאנו לכיוון קפלוניה והגענו לאפמיה. אכן המים ירוקים וצלולים יותר בקפלוניה. למחרת ה 16.6.09 באזור הצהריים נתקנו חבלים ויצאנו ללג האחרון לכיוון פיסקרדו. נקודת סיום מרהיבה. בדרך עברנו זולות ומקומות מסתור מדהימים. ההפלגה היתה כ 50 מטר מהאי והנוף מרשים.
ב 14:00 הגענו לפיסקרדו. ב 15:00 ירדנו לאכול את הסעודה האחרונה בחופשה (לפחות של חלק מאיתנו)
בהחלט יש טעם של עוד
