היום ה40 לתחרות הVendee Globe –
עברו 5 שבועות מתחילת התחרות. העולם מתחיל להתחסן, ושייטי ה-Vendee ממשיכים לספק ריגושים, מתח והפתעות.
בגלל תנאים של חוסר רוח בקו רוחב 40 הידוע בכינויו “The roaring 40s” (קו 40 האכזרי), חלק מהשייטים נאלצו להדרים עד לקו רוחב 53 שהוא הקו הדרומי ביותר שאליו הם רשאים לרדת. מתחת לקו רוחב זה ישנה סכנה של התנגשות הסירות בקרחונים. בתחילת השבוע המוביל ב25 הימים האחרונים, השייט Charlie Dalin, בסירתו APIVIA הודיע על רעש חזק מהסנפיר השמאלי שלו ושהוא נאלץ להאט את סירתו לקראת הלילה כדי לבדוק את הנזק. בבדיקה התברר שהפעם בית הסנפיר השמאלי נכנע ללחץ שהופעל עליו במהלך התחרות ונישבר. Dalin ביחד עם צוות החוף שלו מתכננים כיצד לתקן את הנזק ולהמשיך במרוץ. בינתיים לקח את ההובלה מי שהיה במקום השני Thomas Ruyant עם הסירה LinkedOut. ההובלה נמשכה זמן קצר בלבד כאשר הוא גילה שמדור החרטום מלא במים. מסתבר שחדירת מי הים היתה מהפתחים העליונים (Hatches). פתחים אלו משמשים בדרך כלל להוצאה של המיפרשים מתאיי האיכסון. בזמן ש Ruyant מנסה לנקז את סירתו בעזרת המשאבות, Yannick Bustavan בסירתו Maitre Coq IV לקח את ההובלה ונכון לכתיבת שורות אלו הוא מוביל את התחרות. במקום הרביעי נימצא Jean le Cam וצמוד אליו Boris Herrmann . שני השייטים האלה היו מעורבים בהצלתו של Kevin Escoffier לפני כעשרה ימים, ו- le Cam היה זה שהציל אותו והעלה אותו לסירתו. חבר המושבעים הבילאומי של התחרות שהוא הגוף ששופט את התחרות החליט לתת זמן נוסף (Handicap) לכל אחת משלושת הסירות שסטו ממסלול התחרות ויצאו לעזרתו של Escoffier. חבר המושבעים קבע ש- Jean le Cam יקבל 16:15 שעות שאותם איבד שעה שיצא לחילוצו של Escoffier. בחישוב לפי המהירות הממוצעת של שייטי התחרות הדבר שקול לכ- 120 מיילים ימים. Vannick קיבל 10:15 שעות, ו- Boris Herrmann שכרגע נושף בעורפו של le Cam קיבל תוספת זמן של 10:00 שעות.
דרמה נוספת שמתרחשת בימים אלו היא בסירתו של השייט Louis Burton : מסילת המפרש הראשי יצאה ממקומה וכתוצאה מכך הוא מפליג כבר כמה ימים עם ראשי מצומצם בצימצום שני ללא יכולת לפתוח אותו. Burton העביר בקשה לועדת השיפוט לאשר לו להתקרב לאי המבודד Macquarie דרומית לטזמניה ולזרוק עוגן במקום מוגן ליד החוף על מנת לאפשר לו לטפס על התורן ולתקן. הועדה אישרה לו את הפעולה כל עוד הוא לא יקבל עזרה חיצונית. ההפתעה נוספת סיפקה השייטת Sam Davies . לפני שבועיים סירתה ניתקלה בעצם צף שגרם לנזק גדול מאוד לשידרית הסירה והקיל. היא נאלצה להפסיק את השיוט ולעצור בקייפטאון, דרום אפריקה לתיקונים. Davies לא תוכל להשתתף באופן רישמי בתחרות משום שהיא ניפסלה ברגע שהגיעה לקיפטאון וקיבלה עזרה. היות והיא מייצגת קרן צדקה שמביאה ילדים חולים מאפריקה לניתוחי לב. Davies ביקשה וקיבלה אישור מהספונסרים שלה לצאת ולהמשיך בהקפת כדור הארץ. האתגר שעומד בפניה כולל עדיין את שתי הכפים המפורסמים : באוסטרליה וכף הורן. בהחלט ראוי להערצה.
אחת העובדות שלא ניתן להתעלם מהן הוא הקצב המהיר שבו חלק מהסירות יוצאות מכלל שימוש ואף טובעות! אין ספק שהשייטים דוחפים את הסירות לגבולות מעטפת הביצועים. אך עדיין, לעניות דעתי, מסתמנים כאן כשלים הנדסיים. המתכננים והיצרנים בונים את הסירות עם דגש על מהירות ומשקל קל כדי להגיע לביצועים יוצאי דופן וכמובן לקו הסיום. אך נראה שזה בא על חשבון בטיחות השייטים.
אז קצת על הנדסה: רוב הסירות שמשתתפות בשיוט הם מדגם.IMOCA – International Mono-hull open class association . ב- 1989 החלו לבנות את דגמי הIMOCA לשייט בודד ולצוות מלא. הכלל לתיכנון היה שאורך הסירה לא יעלה על 60 פיט (כ18 מטר) ועומק הקייל לא יעלה על 15 פיט. לא ניקבעו מוגבלות לרוחב הסירה ועם השנים ניתן לראות סירות רחבות מאוד שנוספו להן שתי זרועות משני צידי הסירה כדי לתמוך במיתרי התרנים הענקיים שמותקנים עליהן. בסירות אלו הקיל הוא קיל מתכוונן, שתלוי על ציר. השייט יכול להניף ולהרים את תחתית הקיל לצד שנימצא מעל לרוח על מנת לעזור בייצוב הסירה. בשנים האחרונות הוסיפו לסירות את סנפירי העילוי (Foils). מגבלה נוספת במסגרת התקנון הוא שכל סירה תיקח איתה רק 5 סטים של מיפרשים.
בנוסף לתחרות ולדרמות, יש גם קצת מדע: בסירתו של Boris Herrmann שהוא פעיל להגנת הסביבה, הותקנו חישנים מטראולוגים שאוספים תוך כדי השייט מידע על טמפרטורת ומליחות מי הים, כמות ה- CO2 באויר ורמת הPH- בים. מדובר במכשירים יחודיים שפותחו למירוץ במידות ומשקל מינימליים ועמידה בתנאים הקשים בשיוט זה. החומר משודר למדענים ומטאורולוגים שכבר מנתחים אותו בהתלהבות.
משה סער
27 בדצמבר 2020 ב 17:50טוב מאוד יהודה המשך לעקוב ולספק מידע שמשלים מה שרואים בקטעים הקצרים בטלוויזיה כה לחי